החלפות מצליחות באותה עוצמה
אם צופים, תפקידים, תאריכים או זהויות חלופיים מייצרים את אותה ארכיטקטורה באותה תדירות, הספציפיות של הממצא נחלשת.
עמוד זה מפריד בין מה שכבר נבדק לבין מקורות אפשריים להטיה, אי־ודאות ובדיקות שעדיין נדרשות. הוא אינו “נגד” המודל; הוא חלק מהגדרה מדעית של גבולות הטענה.
כאשר מותר לבחור בין ניסוחים רבים לאחר ראיית התוצאה, מרחב החיפוש גדל וחייב להיכלל ב־Null.
אם מוצגים רק המקרים המוצלחים ולא ידוע כמה ניסיונות היו, אומדן החריגות עלול להיות אופטימי.
כמה משוואות יכולות לשאת אותו מידע אלגברי. יש לדחוס תלות לפני ספירת Evidence.
מודל השוואה חלש מדי עלול להחמיץ את דרגות החופש שהיו זמינות בממצא האמיתי.
חריגות מבנית, גם אם תאומת, אינה לבדה מזהה מנגנון פיזיקלי מסוים.
אם צופים, תפקידים, תאריכים או זהויות חלופיים מייצרים את אותה ארכיטקטורה באותה תדירות, הספציפיות של הממצא נחלשת.
אם אותו Search Contract מייצר רשתות דומות בשכיחות גבוהה, אין בסיס לטעון שהמבנה נדיר תחת אותו מודל.
כישלונות עקביים בבדיקות שנרשמו מראש מחלישים טענות כלליות שחורגות מן הקורפוס הרטרוספקטיבי.
אם לא ניתן לוודא מה היה קפוא ומתי, אי־אפשר לפרש את המקרה באותה רמת חוזק מתודולוגית.
עמוד בקרות ההטיה מפרט את מנגנוני ה־Null, ההחלפה וה־Search Contract.